מחירי הדיור

חלקו של בנק ישראל בעליית מחירי הנדל"ן

מאשימים את בנק ישראל בניפוח מחירי הדירות

הורדת הריבית היתה הגורם לעלייה במחירי הדירות, לפיכך מפנים אצבע מאשימה כלפי בנק ישראל שהוריד את הריבית.   והנה לכאורה הפתרון: לא נותר אלא להעלות את הריבית ובכך לפתור את הבעיה.
פתרון קסם לבעיית הנדל"ן.  כל שהיה צריך הוא להחליט על העלאה של % מסויים.  ללא תופעות לוואי והשלכות רוחב. 
אילו רק הנדל"ן היה מענייננו, נכון, אולם בנק ישראל אינו פועל בחלל ריק.  להעלאת הריבית קיימות השלכות רוחב רבות; השלכות שברובן אינן רצויות.

בנק ישראל אינו הבנק המרכזי היחיד שהוריד ריביות.  כל הבנקים המרכזיים הורידו ריביות לרמה של 0% או קרוב אליה.  מה יכול היה לעשות בנק ישראל כאשר הורידו ריביות בכל העולם ? ראשית, כמו הבנקים האחרים גם הוא רצה לעודד את הפעילות הכלכלית במשק.  שנית, אילו השאיר את הריבית במשק בשיעור גבוה, היה נוצר תהליך של יסוף השקל מול המט"ח.

המשקיעים מכל העולם היו נוהרים להפקיד פקדונות בשקלים כדי לקבל בהם ריבית גבוהה, לצורך כך רוכשים שקלים וכתוצאה מכך השקל היה מתחזק מול הדולר לרמה של מתחת לשלושה ש"ח לדולר.

מה רע בזה ?  חישבו על בעל מפעל בישראל המוכר תוצרתו לחו"ל; את הכנסותיו הוא מקבל במט"ח ואת הוצאותיו משלם בשקלים.  אם ה-$ היה נחלש, הכנסותיו בשקלים היו פוחתות עד כדי פשיטת רגל. 

סיבה שלישית נגד העלאת הריבית: ייקור הוצאות גיוס ההון של המדינה.  מדינת ישראל מגייסת הלוואות מהציבור באמצעות הנפקת אג"ח.  ריבית גבוהה בישראל משמעה הוצאות גבוהות של החזרי החוב.

לפיכך הבעיה אינה ישראלית מקומית אלא כלל עולמית ומכאן שהפתרון לריבית הנמוכה אינו נמצא בידי בנק ישראל. 

האשמה מוטלת על כל הבנקים המרכזיים ברחבי העולם אשר רואים לנגד עיניהם רק את האינפלציה במדד המחירים לצרכן (או ליתר דיוק את העדר האינפלציה), ואינם מתייחסים להתפתחות אינפלציה של מחירי נכסים שנבעה מהריבית הנמוכה ומהזרמת הכספים.

הערה נוספת: בנק ישראל רואה את תפקידו כאחראי על יציבות המערכת הבנקאית ויציבות המשק הישראלי בכללו.  לאחרונה רואה בין מטרותיו גם את שיעור התעסוקה במשק, אולם אינו רואה בין מטרותיו הקלה על יוקר המחייה בישראל, תחרות לטובת הצרכן וכיו"ב.

לפני שלוש שנים החל הבנק המרכזי בארה"ב להעלות בהדרגה את הריבית.   ההעלאה בארה"ב איפשרה לכאורה גם לבנק ישראל להעלות ריבית, אולם הוא לא עשה זאת כי הביט רק על האינפלציה הנמוכה במדד המחירים לצרכן.  בסוף 2018, בחודש שקדם לכניסת הנגיד החדש, הוועדה המוניטארית של בנק ישראל העלתה את הריבית בשיעור סמלי של 0.15% שהיה בבחינת "לצאת ידי חובה".

בנק ישראל צריך כיום להעלות את הריבית משתי סיבות:
 1. לצורך מניעת המשך התנפחות מחירי הנכסים.
בנק ישראל אינו מעלה את הריבית מהנימוק שהאינפלציה נמצאת מתחת לגבול התחתון של הרצועה שהוגדרה כאינפלציה רצויה.  הבעיה היא  שהאינפלציה הנמדדת ע"י הלמ"ס אינה מייצגת את התנפחות בועות הנכסים.
2. לצורך שמירת תחמושת לטיפול במשברים עתידיים (אם הריבית קרובה ל-  0%,  אין תחמושת לטיפול במשבר הבא בדרך של הורדות ריבית). 

אלא שיש לשים לב: מי שבונה על העלאת ריבית אשר תחזיר את מחירי הדירות לרמתם לפני עשור, טועה כנראה. 
הריבית אם תעלה, תעלה בפרומילים בודדים בלבד.  איש אינו צופה עלית ריבית בנק ישראל בשנים הקרובות לרמה של 5%.

כתבות נוספות בנושא מחירי הדיור בישראל:

גלילה לראש העמוד