נתון להבהרה: 93% מהשטחים הלא בנויים בישראל נמצאים בבעלות המדינה. היתר: קק"ל, גורמים פרטיים, כולל קרקע חקלאית.
תשובות לטענה:
א. המדינה אכן מוציאה מעט מדי קרקעות לבניה, אולם כמעט כל השטחים בבעלות המדינה נמצאים מחוץ לאיזורי הביקוש ומרביתם אינם שטחים המיועדים לבניה.
הבעיה העיקרית במכירת הקרקעות היא הסחבת הבירוקרטית באישורים.
ב. המדינה זקוקה להכנסות ממכירת קרקעות, כחלק מהכנסות המדינה. מכירת קרקעות היא הכנסה ככל הכנסה אחרת.
ג. המדינה קובעת מחירי מינימום במכרזי המכירה. במרבית המכרזים, הרוכשים הם אלה המציעים מחירים גבוהים יותר. מכאן שהמדינה למעשה אינה קובעת את המחיר ובוודאי אינה מספסרת.
ד.בשנים האחרונות, מרבית המגרשים הוצעו למכירה במסגרת פרוייקט מחיר למשתכן ובהם נקבעו מחירים הנמוכים משמעותית ממחירי השוק. במסגרת הפרוייקט, קבלנים רכשו קרקעות במחירים נמוכים ממחירי השוק והדירות נמכרו אף הן במחירים נמוכים ממחירי השוק.
בכך ויתרה המדינה על הכנסות של מיליארדי ש"ח שיכלו להתקבל אילו המגרשים נמכרו במכרזים רגילים.