תיזמון מושלם – PERFECT TIMING
מנהלי השקעות רבים מתהדרים ביכולתם לחזות מגמות בשוק ההון.
יודעים כל אחד לפי שיטתו, מתי כדאי להיות במניות ומתי כדאי להתבצר באפיקים הסולידיים.
כל אחד וסימניו הוא: שיטות טכניות המבוססות על גרפים של מדדי המניות והאג"ח, שיטות אנליטיות המבוססות על רמות מכפילים במניות ועל תשואות לפדיון באג"ח, וגם שילוב של השיטות יתקבל בברכה.
עם הטיעון הזה באים מנהלי ההשקעות לשכנע את המשקיעים.להשקיע אצלם. הרי המשקיע הקטן הוא הדיוט אשר אינו יודע מתי הוא הזמן להכנס ומתי הוא הזמן לצאת, ואילו הם, מנהלי ההשקעות המקצוענים יודעים בדיוק מהו הזמן לקנות ומהו הזמן למכור.
כיום, מנהלי השקעות בגופים מוסדיים כגון בקופות גמל או בקרנות השתלמות אינם יכולים לזגזג בין אפיקים, מפני שבתחילת כל שנה, חובה עליהם להצהיר על מדיניות ההשקעה שלהם לשנה הקרובה (עם תחומי סטייה מותרים של פלוס מינוס 6%). מנהלי ההשקעות שעדיין מתנאים ביכולתם התיאורטית לתזמן את השוק הם מנהלי קרנות הנאמנות הגמישות ומנהלי קרנות גידור.
בשנת 1982 בחן זוכה פרס נובל לכלכלה פרופ' רוברט מרטון מאוניברסיטת הארווארד, מהי התשואה שתתקבל מאסטרטגיה של תיזמון שוק מושלם. בחינתו כללה נתונים לאורך 52 שנה בין השנים 1927 עד 1978.
מרטון לקח משקיע דימיוני אשר היה יודע לבצע "תיזמון שוק מושלם" ובלועזית "פרפקט מרקט טיימינג". בתחילת כל חודש היה המשקיע בוחר במה להשקיע: במניות או באג"ח חסר סיכון, תוך שהוא בוחר באפיק אשר יתן את התשואה הטובה מבין השנים בחודש הקרוב.
כמייצג של האג"ח חסר הסיכון נבחרו שטרי אוצר האמריקאים ל- 30 יום (T-BILLS). כמייצג שוק המניות נבחר מדד S&P500.
והנה התוצאות:
1,000$ שהושקעו באג"ח בתחילת התקופה הניבו 3,600$
1,000$ שהושקעו במניות בתחילת התקופה הניבו 67,500$
מה הניבה איסטרטגיית התיזמון המושלם החודשית ? האם משהו בין תשואת המניות לתשואת האג"ח ? לא; ברור שטובה יותר מתשואת מדד המניות, שהרי בחודשים שבהם מדד המניות עלה פחות ממדד האג"ח, המשקיע שלנו היה מושקע באג"ח.
השאלה בכמה. רוברט מרטון סיפק תשובה מפתיעה
;1,000$ שהושקעו באיסטרטגיית התיזמון המושלם הניבו סכום שלא יאמן: 5,360,000,000$ (!). כן, קראתם נכון, מעל 5 מיליארד $.
קל לחזור על התרגיל המחשבתי שביצע מרטון, בכל שוק ובכל טווח זמן. ככל שהמעבר בין האפיקים מתבצע ברזולוציה תכופה יותר, כך התשואה באסטרטגית התיזמון המושלם יוצאת טובה יותר.
הצעה לניסוי בבית באמצעות גליון אלקטרוני EVCEL :
להוריד מאתר הבורסה לני"ע, שני טורים של תשואות יומיות: הטור הראשון של מדד מניות ת"א 35, הטור השני של מדד המק"מ. את הנתונים יש לקחת על פני תקופה לבחירת הקורא. תאריכי התשואות של שני הטורים צריכים להיות זהים.
כעת יש לבנות טור שלישי שיהיה המקסימום היומי של שני הטורים הקודמים (בעזרת הפונקציה MAX). לאחר מכן לבנות טור נוסף ששווה לטור הקודם (מחולק ב- 100) +1. לבסוף יש להכפיל את כל האיברים בטור.
התרגיל מתעלם מעמלות קניה ומכירה יומיות, אולם גם כאשר מוסיפם עמלות שאינן מופרזות (ובמיוחד עמלות נמוכות בשיעור שמשלמים משקיעים מקצוענים), התשואות עדיין נפלאות.
אם במקום לתזמן בין מדד מניות לבין מדד אג"ח קצרות, היינו מנסים לתזמן מדי יום את קניית המניה הטובה באותו יום, התשואות היו נפלאות עוד יותר.
מה אנו למדים מכך? מכיוון שהתשואות של מנהלי ההשקעות הן חד ספרתיות או דו ספרתיות ולא של אלפי אחוזים בשנה, אנו מבינים שאין למי מהם היכולת לתזמון שוק.
