קיים מחיר מסויים שבו משתווה מספר המוכרים למספר הקונים ומחיר זה יקבע כמחיר שווי המשקל. בתיאור גרפי, זהו החיתוך בין עקומות ההיצע והביקוש.
בניסיון להסביר מדוע מחירי הדירות יוסיפו לעלות, נשמעת הטענה כי עקומות הביקוש ו/או ההיצע בתחום הנדל"ן קשיחות כמעט לחלוטין.
הסבר: עקומה קשיחה מייצגת מצב שבו למחיר אין השפעה על הכמות המוצעת או הכמות המבוקשת.
במקרה שלנו, עקומת ביקוש קשיחה לדיור, מתארת מספר קבוע של דירות הדרושות בישראל, ביקוש שאינו מושפע מהמחירים. זאת מפני שלכאורה כל אחד צריך להתגורר היכן שהוא.
עקומת הביקוש אינה קשיחה ואת זאת ראינו בפרק קודם. ככל שהמחירים ירדו, כך יהיה ביקוש לדירות נוספות
עקומת היצע קשיחה מייצגת מצב שבו כמות הדירות בישראל הוא נתון שאינו משתנה. הנימוק לטענה הוא שבטווח של השנים הקרובות, מספר הדירות בישראל הוא קבוע. אכן עקומת ההיצע קשיחה מעקומת הביקוש אולם אף היא אינה קשיחה לחלוטין גם בטווח הקצר. מספר הדירות במדינה הוא קבוע אבל לא מספר הדירות המוצעות למכירה או להשכרה. במחירים גבוהים יוצאו דירות נוספות למכירה. מצד שני, אם ירדו המחירים, בטווח הקצר פחות אנשים יסכימו למכור.
בעל דירה, שוקל בטווח הקצר האם להשכיר את הדירה או למכור אותה. תלוי במאפייניו האישיים ותלוי במחיר.
בישראל נמצאות דירות רבות אשר עומדות ריקות או שהשימוש בהן הוא חלקי בלבד. דירות של תושבי חו"ל, דירות לא מכורות, דירות המשמשות למשרדים ועוד. הדירות אינן מושכרות כיום מסיבות שונות. במקרה של עליה בשכר הדירה או במחירי הנדל"ן, הדירות האלה ישובו ויצטרפו למעגל ההיצע.