תצלום: דורון שטיין

משבר מחירי הדירות בישראל

19. הקשר לשכר הממוצע במשק; כיצד ממשיך הפרדוקס להתקיים?

טענה מקובלת היא שהשכר הממוצע במשק, מהווה עוגן למחירי נדל"ן.  מכיוון שמחירי הנדל"ן עלו במנותק מעליית השכר הממוצע במשק הרי שמדובר בבועה.

שכר הממוצע במשק הוא 10,500 ₪ בחודש  ומכאן שאם מחיר דירה ממוצעת 1,700,000 ₪   הרי שנדרשים 161  חודשים לרכישת דירה שהם כמעט 14 שנים.

השכר הממוצע מעיד לכאורה על כח הקניה שבידי הציבור אולם למעשה המצב חמור בהרבה.  יש לזכור כי רוב הציבור משתכרים פחות מהשכר הממוצע. השכר הממוצע אינו השכר החציוני אלא גבוה ממנו.
הדגמה: אם אני ואתה משתכרים כל אחד 5,000 ₪ ואילו השלישי משתכר 80,000 ₪ בחודש.  הרי שהשכר הממוצע של שלושתנו הוא 30,000 ₪, בעוד שהשכר החציוני הוא רק 5,000 ₪…

השכר החציוני אינו נאמד ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אולם עומד ככל הנראה על 8,000 ₪ לפיכך לפי החשבון המוצג לעיל, לרכישת דירה כבר נדרשים 218 חודשים שהם כ- 18 שנים.  שנית יש לזכור כי השכר החציוני והשכר הממוצע הם שכר ברוטו ולא נטו.  העובד מקבל שכר לאחר ניכויי חובה של מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי.  שלישית, גם אם מביאים בחשבון את השכר נטו, הרי שגם הוא אינו השכר שממנו אמורה משפחה לרכוש דירה, כי מהשכר נטו יש להפחית ארנונה, מים, חשמל, הוצ' חינוך ובריאות, קניית מזון וביגוד וכמותרות גם החזקת מכונית יחידה.  מסקנה: לזוג כזה לא נותרת הכנסה פנויה המאפשרת רכישות דירה.

בהשקעה של 3,500 ₪ לחודש, אין אפשרות לרכוש דירה שמחירה 1,700,000 ₪, אפילו ההחזרים נמשכים במשך 40 שנה ואפילו הריבית היא 0%.

אם כך, כיצד ממשיך הפרדוקס להתקיים; כיצד לא הכל קורס?

התשובה: קיימים העשירונים העליונים (מבחינת הכנסות ומבחינת נכסים) שאצלם מרוכזת מרבית ההכנסה והם הרוכשים את מרבית הדירות. 

תוכן הפרקים: משבר מחירי הדירות

עם הפנים לעתיד