ממשלות ישראל ובראשן שרי האוצר והשיכון, נכשלו במבחן. לא במבחן פתע אלא במבחן שבו הם ידעו מהו המיקוד. יותר מכך, במקרה של השר כחלון, הוא עצמו בחר את השאלות למבחן ובכ"ז לא הצליח.
אמנם אצל השר כחלון חל שיפור משמעותי לעומת ממשלות ושרי אוצר קודמים (ולעומת שרי השיכון והאוצר הבאים אחריו), אולם הציון הסופי עדיין נכשל.
שרי האוצר והשיכון שבאו אחריו, כבר הסירו את מחירי הדיור מהאג'נדה. שר האוצר ליברמן אף התבטא שאל לאזרחים לצפות לירידות מחירים בתחום הנדל"ן אלא להמשך עליות.
הממשלות נכשלו, אולם בכלל לא בטוח שהן באמת רצו להוריד את מחירי הדירות, למעט תשלום מס שפתיים.
הפוליטיקאים משופעים באינטרסים אישיים; של עצמם, של מקורביהם ושל התורמים לקמפיינים שלהם. לכולם אינטרס בשימור המחירים הגבוהים.
ממשלה נחושה יכולה בתוך שנתיים להוריד את מחירי הדירות בעשרות אחוזים. ממשלה אמיצה יכולה גם תוך חודשיים.
הפתרונות שנציג יתחלקו לשתי קבוצות: 1. הגדלת ההיצע. 2. הקטנת הביקוש.
כל פתרון שאינו מתייחס לאחת משתי הקבוצות הוא פתרון שווא (לדוגמא, הזרמת כספים נוספים למערכת שתגרום להגדלת הביקוש)
לפני שנתאר את הנחוץ לעשות כדי להוריד את מחירי הדירות, נסקור פתרונות ממשלתיים שהוצעו או הופעלו בעבר.